טיפול בדיכאון

טיפול בדיכאון - MyMood

מספר דרכים של טיפול אלטרנטיבי בדיכאון

הטיפול הטבעי הנפוץ ביותר לדיכאון הוא צמח המרפא היפריקום (ST.JOHN'S WORT). זהו טיפול שנוי במחלוקת קשה. בעוד שבגרמניה זהו טיפול מומלץ ומאושר, ישנן ארצות, ובהן גם ישראל, האוסרות שימוש בצמח מרפא זה. בארצות אחרות השימוש בהיפריקום מוגבל ומלווה בסייגים רבים. יחד עם זאת, ישנן מגוון שיטות של טיפול בדיכאון ללא תרופות ומתבססות בעיקר על תזונה.

טיפול טבעי בדיכאון באמצעות תזונה

מן המחקרים עולה כי לויטמיני B, ובמיוחד חומצה פולית וויטמין B6 יש תרומה מרגיעה ויכולת סילוק של הורמוני עקה מן הגוף. מחסור בויטמין B12 הוא תופעה שכיחה בקרב הלוקים בדיכאון, בעיקר בקרב המבוגרים שבהם. במספר מחקרים נמצא כי השלמה תזונתית של המינרלים מגנזיום, אבץ וכרומיום מסייעת בהפחתת עוצמת תסמיני דיכאון. מטפלים טבעיים מאמינים כי מבחר חומצות אמינו עשוי אף הוא לסייע ללוקים בהפרעות מצב רוח. 
החומר הטבעי המבטיח ביותר לטיפול בדיכאון ובהפרעות מצב רוח אחרות הוא חומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג אומגה 3. מחקרים מדעיים רבים מצאו את הקשר בין מחסור בחומרים אלה לבין הפרעות מצב רוח. יותר ויותר מחקרים מצביעים על הקשר בין תוספת של אומגה 3 לבין החלמה מדיכאון ומהפרעות מצב רוח אחרות.

חומצות שומן אומגה 3 - טיפול אלטרנטיבי בדיכאון?
האם יכול להיות שאנו מנסים "לדוג" אחר התרופה לדיכאון במקומות הלא נכונים? האם המדענים, אולי, עוצמים עין, ולא מבחינים ברכיב טבעי שנחקר ביסודיות רבה ונמצא יעיל לקשת רחבה של מחלות ומצבים בריאותיים? מאז שירדה קרנה של הפסיכותרפיה בנוסח פרויד, יותר ויותר בעלי מקצוע בתחום בריאות הנפש הפכו את הטיפול התרופתי בדיכאון ל"כדור הפלא" שיסדיר את הכימיה במוח ויעלים את תסמיני הדיכאון. האם לא הגיע הזמן להגדיל את מבחר האפשרויות של טיפול אלטרנטיבי לדיכאון ו"לדוג" אותן מן המקום הנכון, ממי אוקיינוס קרים? אכן הגיע הזמן. חומצות שומן אומגה 3 מדגי מי מעמקים קרים, הן החומר הטבעי המבטיח ביותר לטיפול בדיכאון ובהפרעות מצב רוח אחרות. טיפול בדיכאון ללא תרופות / שימוש בחומרים טבעיים הוא בהחלט אפשרי וכדאי להכיר את האפשרויות השונות.

מהן חומצות שומן אומגה 3?
אומגה 3 הן חומצות שומן ארוכות שרשרת, רב בלתי רוויות (PUFA), שמקורן התזונתי העיקרי הוא דגי מי אוקיינוס קרים, כגון: סלמון, מקרל, אנשובי וסרדינים. אומגה 3 הן חומצות שומן הכרחיות, כלומר שאינן מיוצרות בגוף ולכן יש הכרח לקבלן ממקורות תזונתיים. דגי מי אוקיינוס קרים מספקים לנו שני סוגים של אומגה 3 – EPA ו- DHA. שתי חומצות שומן אלה נחקרו באופן אינטנסיבי, במיוחד בשנים האחרונות, ותוצאות המחקרים מצביעות על ערכן הרב בטיפול במצבים בריאותיים רבים ומגוונים.
המוח האנושי מכיל ריכוז גבוה של חומצות שומן ארוכות שרשרת, רב בלתי רוויות (PUFA), כ- 20% לערך מהחומר היבש של המוח, שמחציתו לערך היא חומצות שומן אומגה 3. חומצות שומן ארוכות שרשרת, רב בלתי רוויות (PUFA) נמצאות גם בריכוז גבוה במערכת העצבים, לכן לא מפתיע כי המחקר התמקד בתפקידם של חומרים אלה בתפקודי המוח השונים, ובאפשרות לטפל בעזרתם בהפרעות נוירו-פסיכיאטריות (בעיות עצביות שגורמות להפרעות נפשיות), כגון: מחלת אלצהיימר, הפרעות קשב והיפר-אקטיביות, אוטיזם, שסעת (סכיזופרניה), והפרעה דו קוטבית (מאניה דפרסיה). בשנת 1999, בעקבות מחקרו פורץ הדרך של פרופסור סטול מאוניברסיטת הרווארד, נבדקה תרומת אומגה 3 בהקשר של טיפול אלטרנטיבי בדיכאון.

צריכת אומגה 3 יורדת, שיעור הדיכאון עולה
במשך מאה השנים האחרונות, נרשמה ירידה חדה בצריכת חומצות שומן אומגה 3 בארצות המערב. במקביל נרשמה עליה חדה בצריכה של חומצות שומן אומגה 6 (שמנים צמחיים. היחס כיום בין רמות הצריכה של שתי קבוצות חומצות שומן אלו הגיע למספר מעורר דאגה של 20:1, בעוד שהיחס הרצוי והמומלץ על-ידי מומחי תזונה הוא של 1:1 בקירוב! הצריכה היומית הממוצעת של אומגה 3 בארה"ב היא 130 מ"ג, כאשר ההמלצה התזונתית היא 650 מ"ג ליום. המלצת אגודת הלב האמריקאית היא 1000 מ"ג אומגה 3 ביום לחולי לב.
ביחס ישיר למחסור באומגה 3 בתזונה המערבית, נרשמה עליה דרמטית בשיעור מקרי הדיכאון בארצות המערב. ואם לא די בכך, הדיכאון הפך לשכיח יותר גם בקרב אנשים צעירים. הגיל הממוצע בו מופיע פרץ ראשון של דיכאון נמצא בירידה מתמדת במאה השנים האחרונות.
מדענים שחקרו את שיעורי הופעת הדיכאון הבהירו כי ממצאים אלה, של עליה חדה בשיעור מקרי הדיכאון, אינם ניתנים להסבר כשינוי בגישתם של מומחי בריאות הנפש למחלה, או כשינוי בדפוסי האבחון של המחלה, אלא שהצריכה הבלתי מספקת של חומצות שומן אומגה 3 במהלך מאה השנים האחרונות והירידה החריפה עוד יותר בצריכתן ב- 25 השנים האחרונות, בגלל התפיסה השגויה כי כל סוגי השומן אינם בריאים, הן הסיבה המרכזית לעליה התלולה בשיעור מקרי הדיכאון.

צריכת דגים ודיכאון
במספר מחקרים בינלאומיים נבחן הקשר בין צריכת דגים לבין שיעור הדיכאון. חלוץ מחקרים השוואתיים אלה הוא דר' היבלן מארגון הבריאות הלאומי בארה"ב. דר' היבלן וצוותו מצאו שככל שעולה צריכה של דגים, כך יורד שיעור מקרי הדיכאון, וככל שיורדת צריכת הדגים, שיעור מקרי הדיכאון עולה. צוות המחקר גם מצא קשר בין צריכה מוגברת של דגים לבין סיכון מופחת לדיכאון שלאחר לידה ולדיכאון חורף.
מחקרים נוספים, בארצות שונות, שבו ואוששו את הממצאים של דר' היבלן, ככל שצריכת הדגים עולה, כך יורד שיעור מקרי הדיכאון. בנוסף לכך מצאו חוקרים כי בארצות בהן השתנה התפריט המסורתי שהיה עשיר בחומצות אומגה 3, לתפריט מערבי, חלה עליה ניכרת בשיעור מקרי הדיכאון.
במילים אחרות, ממצאים מכל רחבי העולם מצביעים בבירור על קשר הדו-סטרי בין הרכב התזונה, ובמיוחד חומצות שומן אומגה 3 מדגי מי אוקיינוס קרים, לבין מצב הרוח בכלל והפרעות מצב רוח בפרט. מכיוון שכך, השלב הבא במחקר היה בדיקות מעבדה, בעת דיכאון, של רמות אומגה 3.

בדיקות מעבדה של רמות אומגה 3 בעת דיכאון
המחקרים האפידמיולוגים (מחקרים כמותיים על שכיחות מחלות ומצבי בריאות), מצביעים בבירור שלחומצות שומן אומגה 3 יכול להיות תפקיד חשוב בהגנה מפני דיכאון. המתאם שנמצא במחקרים אלה בין צריכת אומגה 3 לבין שיעור מקרי הדיכאון, אינו מצביע בהכרח מי מהם הוא הסיבה ומי מהם הוא המסובב, כלומר שאין תשובה נחרצת האם המחסור באומגה 3 גורם לדיכאון או שמא הדיכאון מוביל למחסור באומגה 3. בכדי להבהיר נקודה חשובה זו, בדקו החוקרים את רמות אומגה 3 בדם וברקמות השומן של אנשים שלקו בדיכאון.
במחקרים נמצא כי ללוקים בדיכאון היו רמות נמוכות של חומצות שומן אומגה 3 בדם. באחד מן המחקרים נמצא כי ככל שהרמות של EPA (אחת מחומצות שומן אומגה 3) היו נמוכות יותר, כך עלתה דרגת החומרה של הדיכאון. בנוסף לכך נמצא כי רמות של DHA (חומצת שומן נוספת מקבוצת אומגה 3) ברקמות השומן היו נמוכות ב- 35% בקרב הלוקים בדיכאון בהשוואה לנבדקים בריאים. ממצאי מחקרים אלה מחזקים את ההנחה כי מחסור בחומצות שומן אומגה 3 נמצא בבסיס הופעת פרצי הדיכאון, אך עדיין אינם מספקים הוכחה חותכת כי המחסור בהן אכן גורם להופעת הדיכאון. בכדי להשלים את ההוכחה נזקקנו למחקרו פורץ הדרך של פרופסור סטול שחקר ובדק מה קורה אם מנסים להשלים את המחסור באומגה 3 בעת דיכאון.

מחקרו פורץ הדרך של פרופסור סטול
פרופסור סטול מאוניברסיטת הרווארד היוקרתית בארה"ב הוא מומחה בעל שם עולמי בתחום הפסיכו-פרמקולוגיה (טיפול תרופתי בבעיות נפשיות). בשנת 1999 הוא החליט לבצע מחקר בהשתתפות 30 ממטופליו שסבלו מהפרעה דו קוטבית ושקיבלו טיפול תרופתי מקובל (תרופות נוגדות דיכאון לקוטב הדיכאוני וליתיום לקוטב רוממות הרוח (מאניה). המחקר בוצע בשיטת הסמיון הכפול עם בקרת פלסבו (הנבדקים מתחלקים לשתי קבוצות. קבוצה אחת מקבלת תרופה פעילה וקבוצה שנייה (קבוצת הבקרה) מקבלת תרופת דמה שאין בה חומרים פעילים (פלסבו). הן הנבדקים והן החוקרים אינם יודעים מי קיבל מה). קבוצת הטיפול המשיכה בטיפול התרופתי ששולב עם אומגה 3, וקבוצת הבקרה המשיכה אף היא בטיפול התרופתי ששולב עם שמן זית. משך המחקר המתוכנן היה 9 חודשים. מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת הטיפול באומגה 3 על ייצוב מצב הרוח.
לאחר 4 חודשים הופסק המחקר וזאת בגלל השיפור המדהים בקרב הקבוצה שקיבלה אומה 3. פרופסור סטול חש, ואף כתב על כך בספרו רב המכר "קשר האומגה 3", כי אין זה הוגן למנוע מקבוצת הבקרה את הטיפול הטבעי, נטול תופעות הלוואי, ששמו חומצות שומן אומגה 3. הפסקת המחקר לפני המועד המתוכנן זכתה לביקורת שלילית רבה בקרב חוקרים אחרים, אך זכתה לשבחים רבים מהציבור הרחב שקבל באהדה ובהבנה את מניעיו האנושיים כל כך של פרופסור סטול.

מה למדנו ממחקרו של פרופסור סטול?
מטרתו המוצהרת של המחקר הייתה לבדוק האם טיפול תרופתי משולב עם אומגה 3 יביא לייצוב מצב הרוח, ובכך יקהה את קוטב רוממות הרוח (מאניה) בדומה לתרופת הליתיום. ההצלחה בתחום זה לא הייתה מרשימה במיוחד, אך להפתעתם המוחלטת כמעט של החוקרים, השיפור בקוטב הדיכאוני היה משמעותי ביותר. חלק מן הנבדקים ויתר, על דעת עצמו, על התרופות נוגדות הדיכאון, וכולם הראו שיפור ניכר בתסמינים בהתאם לסולם המילטון להערכת דיכאון. מה שהרשים במיוחד את החוקרים היה מיעוט תופעות הלוואי שהסתכם, למעשה, בחלק קטן של המטופלים בטעם לוואי של דגים.
מסקנת המחקר (יבשושית מעט בגלל הצורך לנסחה בשפה "מדעית") הייתה שחומצות שומן אומגה 3 מתקבלות היטב על-ידי המטופלים ומשפרות את מצבם על-ידי קיצור משך המחלה.
מסקנה נרגשת הרבה יותר הופיעה בספרו של פרופסור סטול. ממנה עולים הדברים הבאים:

  • שילוב של אומגה 3 עם תרופות אנטי דיכאוניות משפר את יעילות התרופות ומקצר את משך המחלה.
  • טיפול באומגה 3, בגלל היותו נטול תופעות לוואי, מאפשר חזרה מהירה יותר לשגרת החיים.
  • טיפול באומגה 3, בגלל תרומתו לכל מערכות הגוף, מחזק את גופו ונפשו של המטופל ומקל עליו את תהליך ההחלמה.
  • המשך הטיפול באומגה 3 מקטין את הסיכון להישנות הופעתם של פרצי דיכאון.
  • טיפול באומגה 3, בגלל תרומתו, כנראה, לשיפור האיזון הכימי במוח, יעיל לרוב סוגי הדיכאון.

מהן השלכות המחסור באומגה 3 על המוח?
כבר יותר מעשור, בוחנים נוירולוגים את השלכות המחסור באומגה 3 על מערכת העצבים המרכזית. להלן הממצאים העיקריים:

  • בעת מחסור באומגה 3, רמתם ותפקודם של שני ממסרים עצביים חשובים במוח  – סרוטונין ודופמין נפגעים.
  • המחסור באומגה 3 גורם להחלשות מחסום דם-מוח שתפקידו, במצב תקין, למנוע מעבר של חומרים בלתי רצויים למוח.
  • מחסור באומגה 3 מפחית את זרימת הדם למוח.
  • מחסור באומגה 3 גורם לזרימת דם בלתי אחידה באזורי המוח השונים.
  • מחסור באומגה 3 מביא לירידה של 35% ברמות פוספטידיל-סרין (PS) במוח. לחומר זה יש פעילות אנטי דיכאונית מתועדת בבני אדם.

מהו מנגנון הפעילות המשוער של אומגה 3 במוח?
DHA (חומצת שומן מקבוצת אומגה 3) מצויה ברמות גבוהות בתאי מערכת העצבים המרכזים (נוירונים), שם היא משמשת כמעין פיגום התומך במבנה הנוירון. מחסור באומגה 3 הופך את הנוירונים לנוקשים מכיוון שכולסטרול ואומגה 6 משלימים את המחסור באומגה 3. כאשר תאי העצבים מאבדים מגמישותם, המסר העצבי, מנוירון לנוירון, עובר באופן לקוי.
EPA (חומצת שומן מקבוצת אומגה 3) חשובה לאיתות הבין תאי במוח. להסדרת התקשורת בין תאי העצבים יש, ככל הנראה, תפקיד חשוב בהסרת תסמיני הדיכאון. כמו כן מורידה, חומצת שומן זו, את רמות חומרי המערכת החיסונית במוח. רמות גבוהות של חומרים אלה מגבירות את הדיכאון. ככל שהרמות גבוהות יותר חומרת הדיכאון עולה. חוקרים משערים גם כי EPA מגדיל את כמות החומר המגן על תפקוד העצבים (BDNF). חומר זה מגביר את המסר העצבי, הוא בעל פעילות אנטי דיכאונית, תומך במבנה התקין של המוח ועשוי למנוע מוות של תאי עצבים בעת דיכאון.

עוד על אומגה 3
שני הרכיבים הפעילים באומגה 3  מדגי מי אוקיינוס קרים – EPA ו- DHA הם רכיבי בעלי השפעה רפואית רחבת טווח. תפקידם במניעת מחלות לב וכלי דם מתועד היטב בשפע של מחקרים. רשויות הבריאות בעולם ממליצות, בהנחיותיהן לשמירת בריאות טובה, לשלבן דרך קבע בתזונה היומית. לגורמי הבריאות בעולם ברור כי היחס הנכון בין חומצות שומן חיוניות מקבוצת אומגה 3 ומקבוצת אומגה 6 צריך להיות 1:1 ולא 20:1 כפי שקיים כיום בעולם המערבי. הפרת היחס הרצוי בצורה כה בוטה היא כנראה גורם משמעותי בעליית התחלואה במחלות ניווניות שונות. יותר ויותר חוקרים, ופרופסור סטול בראשם, ממליצים להעדיף נטילת אומגה 3 בכמוסות על פני צריכת דגי מי אוקיינוס קרים, וזאת בגלל העלייה בכמות המזהמים הרעילים המצויים בדגים. לצמחונים שבייננו, שמן זרעי פשתן עשוי להוות תחליף לא רע לשמן המופק מדגי מי מעמקים קרים.
ולסיום, כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם:

  • חומצות שומן אומגה 3 הן בעלות השפעה מדללת דם, חלשה אמנם יותר מאספירין ופועלת במנגנונים אחרים, אך רצוי להתייעץ עם הרופא במידה ומשתמשים בשניהם.
  • למרות שחומצות שומן אומגה 3 נראות כדרך מבטיחה של טיפול אלטרנטיבי בדיכאון, מכיוון שלא נערכו מספיק מחקרים קליניים, המינון האופטימאלי אינו ברור דיו. בגלל שחומרים טבעיים אלה טובים לגוף, אין חשש לנזק בכל מינון שהוא, ונותר להמתין למחקרים בכדי לדעת את המינון הרצוי לטיפול בתסמיני דיכאון.
  • על סמך מחקרו של פרופסור סטול רצוי, בשלב זה, במקרים של מחלות דיכאוניות, להעדיף שילוב של אומגה 3 עם הטיפול התרופתי המקובל. חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל בנושא שילוב אומגה 3 עם תרופות.
  • במקרים של דיכאון קל עד בינוני, השילוב האידיאלי שמסתמן הוא פעילות גופנית מתונה וסדירה והשלמת התזונה בכמוסות אומגה 3 מדגי מי אוקיינוס קרים.
לפרק הבא: התאבדות וגרימת נזק עצמי במכוון