דיכאון בקרב גברים

האם אתה זעוף, מבודד ודחוי? האם אתה מוצא את עצמך עובד ללא הפוגה? האם אתה שותה יותר מדי אלכוהול? האם אתה מחפש ריגושים בפעילויות בעלות סיכון? אם כך הוא המצב, ישנה סבירות, לא קטנה, כי אתה נרדף על-ידי תחושות דיכאוניות, אותן אתה מנסה להסיר או להסתיר באמצעות עבודה כפייתית, באמצעות הטבעת יגונך באלכוהול ובאמצעות הסחת דעתך ממהלכם השגרתי של החיים. דיכאון שאינו מטופל, הוא בעיה בריאותית חמורה, הצובעת את עולמך הפנימי בשחור, משבשת את חייך, ומגבירה את הסיכון למחלות אחרות. והתופעה המדאיגה ביותר היא שהסיכון להתאבדות, בקרב גברים מדוכאים, גדול פי 4 מאשר אצל נשים הלוקות בדיכאון.

מדוע הדיכאון בקרב גברים אינו מאובחן כראוי?
למרות שמחלת הדיכאון תוקפת גברים ונשים בשיעורים דומים, פחות ממחצית הגברים שלוקים בדיכאון פונים לקבלת עזרה. גברים רבים מתחנכים, משחר ילדותם, ליחס חשיבות יתר לעצמאות ולשליטה עצמית. הם לומדים שאין זה "גברי" לבטא כאב, חולשה, חוסר בטחון, חוסר תקווה ועצבות. הם נוטים לראות במחלה, ובמיוחד במחלה נפשית, איום על גבריותם. מסיבות אלה הם מכחישים את קיומה של הבעיה או מסתירים אותה, עד אשר מכר קרוב מאיץ בהם לטפל בה, או שאירוע קטסטרופאלי, כגון: פיטורים מעבודה או הידרדרות נפשית חמורה אונס אותם לחפש עזרה רפואית.
כאשר אותם גברים מדוכאים כבר מגיעים לרופא, הם נוטים להתמקד במצוקות הגופניות, כגון: כאבי ראש, בעיות עיכול או כאב ממושך ולהמעיט בחשיפת המצוקות הנפשיות. גילוי חלקה של האמת מקשה על אבחון הדיכאון על-ידי הרופא. גם אם הבחין הרופא בבעיה, נוטים גברים רבים להתנגד לטיפול נפשי, מחשש שמא הסטיגמה של מחלה נפשית תפגע בעבודתם או בכבוד לו הם זוכים ממשפחתם או מחבריהם.

מהם מאפייני הדיכאון בקרב גברים?
רוב הגברים מאומנים להתמקד בהישגים ובהצלחות, ולכן נמצאים תחת לחץ מתמיד לשפר את ביצועיהם. אם הם חווים כשלון בבית או במקום העבודה, הם נוטים לשמור אותו לעצמם ולהסתירו מן הסובב אותם. נשים, לעומת זאת, כולל נשות קריירה, חשות חופשיות יותר לחפש עזרה. דבר זה תורם לתפיסה השגויה כי דיכאון הוא בראש ובראשונה "מחלת נשים".
אצל גברים ונשים כאחד, תסמיני הדיכאון זהים, וכוללים: תחושות של מסכנות, בעיות שינה, ותחושות של עצב, אשמה וחוסר טעם. גברים נוטים פחות לפרצי בכי, אך לעומת זאת מועדים יותר לכעס ולתסכול, להתנהגות אלימה, לנטילת סיכונים חמורים, כגון: נהיגה פרועה או יחסי מין מזדמנים, להימנעות מקשר עם המשפחה או עם חברים, לתלונות על עייפות ולאיבוד עניין בעבודה, בתחביבים וביחסי מין.
גברים נוטים יותר מנשים לברוח מן הדיכאון באמצעות אלכוהול וסמים. ישנה עדיין מחלוקת בין מומחי הרפואה האם אלכוהול וסמים הם מן הסיבות להופעת דיכאון או שמא השימוש בהם בא בעקבות הדיכאון. בכל מקרה, שימוש באלכוהול ובסמים מחריף את הדיכאון ומקשה על אבחון הבעיה.
חוקרים בשבדיה הגדירו את "תסמונת הגבר הדיכאוני" הכוללת: מועדות מוגברת לעקה (סטרס), פרצי זעם פתאומיים, שליטה מעורערת בדחפים, התנהגות אנטי חברתית, הססנות ותחושות שהכול נגמר ונותרה רק ריקנות. אם הבחנת בהתפתחות מאפיינים אלה בהתנהגותך, הבא אותם לתשומת ליבו של הרופא.

מהם מצבי הבריאות הכרוכים בדיכאון בקרב גברים?
דיכאון עלול להיות כרוך בבעיות בריאות המסכנות חיים, כגון: מחלת לב, שבץ, סרטן, איידס, סוכרת ומחלת פרקינסון. דיכאון קשור גם בהפרעת עקה פוסט טראומטית. הפרעה זו מופיעה לאחר אירוע טראומטי בחיים, כגון: תקיפה אישית, אסון טבע, תאונה, התקפת טרור, מלחמה ועוד. גברים מועדים יותר להיות קורבנות של אלימות ותאונות, שהן הסיבות העיקריות להפרעת עקה פוסט טראומטית.
איבוד התשוקה המינית הוא תסמין של דיכאון בקרב שני המינים, אך נראה כי פגיעתו בגברים גדולה יותר, בעיקר אם הוא מלווה בבעיות בזקפה. בעיות בזקפה הן הגורם הגופני המכביד ביותר, של הדיכאון, על גברים. נמצא שרמות הטסטוסטרון (הורמון המין הגברי) ירודות בעת דיכאון. במקרים מסוימים, טיפול ברמות הטסטוסטרון ובבעיות הזקפה, הביא לשיפור בדיכאון.

לחץ בעבודה כזרז שכיח להופעת דיכאון בקרב גברים
כל אחד מאיתנו מועד ללקות בדיכאון בעקבות אירוע מעיק בחיים, כגון: סופה של מערכת יחסים, מוות של אדם אהוב או מצוקה כספית. גברים פגיעים יותר מנשים למועקות במקום העבודה שעלולות לעורר דיכאון. המועקות שעלולות לעורר דיכאון הן:

  • חוסר שליטה בהחלטות המשפיע על האחריות.
  • דרישות מופרזות או בלתי הגיוניות לביצועים שונים.
  • חוסר בתקשורת יעילה ותחרותיות מתמדת בין עובדים.
  • חוסר בטחון בשמירה על מקום העבודה.
  • עבודה במשמרת לילה, שעות נוספות רבות או שניהם.
  • שהיה ממושכת מחוץ לבית ולמשפחה.
  • משכורת שאינה הולמת את רמת האחריות.

גברים חשים מאוימים יותר מנשים לבצע שינויים חברתיים וכלכליים. שינוי כזה משפיע על תפקידיו המסורתיים של הגבר בבית ובמקום העבודה, גברים רבים חשים בגללו באובדן של זהות, מעמד ומכובדות.

מהן ההשלכות של דיכאון שאינו מטופל בקרב גברים?
דיכאון עלול להיות בעלת השפעה ניכרת על כל היבטי החיים. הוא עלול לפגוע באופן ישיר בבריאות בכך שהמועקות אינן מרפות ועלולות להזיק לאברים רבים, כולל הלב. הדיכאון עלול לקצר את חיינו. בכל שנה גברים מדוכאים מתים, מכל סיבה שהיא, פי 2 מגברים שאינם מדוכאים. נשים מדוכאות מצויות, אף הן, בסיכון מוגבר למות, בהשוואה לנשים שאינן מדוכאות, אך ההבדל אינו כה גדול כמו בקרב הגברים. הסיבות להבדלים אלה אינן ברורות, אך דפוסי התנהגות של הרס עצמי השכיחים יותר בקרב גברים, תורמים כנראה להבדל.
דיכאון מגדיל את הסיכון לגירושין ואת הסיכון להופעת דיכאון בקרב הילדים. במקום העבודה, הופך הדיכאון את העובד לפחות יצרני, למוגבל ביכולת הקידום בעבודה ולמועד יותר לפיטורין.

דיכאון בקרב גברים והתאבדות
למרות ששיעור הדיכאון המאובחן בקרב נשים הוא כמעט כפול מזה של גברים, שיעור ההתאבדויות בקרב גברים גדול פי 4 משיעורו בקרב נשים. יותר מ- 90% מן המתאבדים הם בעלי עבר של דיכאון או הפרעת מצב רוח אחרת או שילוב של כמה בעיות נפשיות. כבר בגיל ההתבגרות, גברים מועדים יותר להתאבדות מאשר נשים. בקרב גברים קשישים מעל לגיל 85 שיעור ההתאבדויות הוא הגבוה ביותר. נשים מנסות להתאבד פי 3 יותר מגברים, אך רק מספר קטן מהן משלים את מעשה ההתאבדות. נטייתם של גברים לנסות להתאבד בעזרת אמצעים קטלניים, כגון: כלי נשק, מסבירה, באופן חלקי, את השיעור הגבוה יותר של ההתאבדויות בפועל.
מאפיין אחר בהתנהגות גברים שעשוי לספק הסבר נוסף, הוא הזמן הקצר יותר שחולף בין הופעת מחשבות אובדניות לבין ניסיון ההתאבדות אצל גברים. אצל גברים, הזמן הממוצע החולף בין הופעת מחשבות אובדניות לבין ניסיון התאבדות הוא כ- 12 חודשים, ואילו אצל נשים משך הזמן הוא 42 חודשים בממוצע. במרוצת תהליך זה, גברים מפגינים הרבה פחות אותות מצוקה מנשים. משך הזמן הקצר יחסית ומיעוט אותות המצוקה מקשים על הרופא המטפל להבחין באיום לבצע התאבדות בקרב גברים.

קבלת טיפול
אם אתה או מישהו הקרוב לך שוקל להתאבד, חפש מיד עזרה מהרופא שלך, או משירותי החירום השונים.
אם אתה חושש שלקית בדיכאון, בקש מרופא המשפחה לבצע בדיקות גופניות. זיהום נגיפי, הפרעות בפעולת בלוטת התריס, רמות נמוכות של טסטוסטרון (הורמון המין הגברי) ועוד, עלולים לגרום לתסמינים הדומים לתסמיני דיכאון. אם הרופא מגלה שמקור התסמינים אינו כרוך בבעיה גופנית, הצעד הבא הוא מבדקי דיכאון.
הטיפול בדיכאון יכול לכלול טיפול מילולי (פסיכותרפיה) קצר טווח או טיפול בתרופות נוגדות דיכאון או שילוב ביניהם. בעת דיכאון חמור, במיוחד אם הוא חוזר על עצמו, שילוב של טיפול מילולי עם טיפול תרופתי הוא הכרחי.
שני סוגים של טיפול מילולי קצר טווח (10 עד 20 שבועות) נמצאו מועילים בעת דיכאון. סוג ראשון הוא טיפול תפיסתי והתנהגותי (CBT) המסייע לשנות דפוסי מחשבה שלילית והתנהגות שלילית. הסוג השני הוא טיפול בין-אישי המסייע בשיקום יחסים שהתערערו.
הטיפול התרופתי כולל תרופות אנטי דיכאוניות  מסוג SSRIs, תרופות אנטי דיכאוניות טריציקליות ושילובים שונים. כל תרופה אנטי דיכאונית עלולה לפגוע בחיי המין של גברים. אם מופיעות בעיות בזקפה, יחליף הרופא את התרופה לתרופה אחרת בעלת פחות תופעות לוואי בתחום המין, זאת משום שבעיות בקיום יחסי מין עלולות להחמיר את הדיכאון.
אם התרופות האנטי דיכאוניות אינן פועלות, טיפול ב"שוק חשמלי" עשוי לסייע. טיפול מסוג זה כיום הוא בטוח ויעיל ותופעות הלוואי שלו הן קלות.

איך תסייע לעצמך להחלים?
בעת קבלת טיפול רפואי נאות, אתה עשוי להבחין כי התיאבון ואיכות השינה משתפרים עוד לפני שבעיות מצב הרוח משתפרות.. תחושות של חוסר טעם, חוסר אונים וחוסר תקווה, מתפוגגות אט אט ככל שאתה מגיע להכרה כי ניתן להתמודד עם הדיכאון בהצלחה. להלן מספר דברים שתוכל לעשות בכדי לזרז את תהליך ההחלמה:

  • קבע לך מטרות שתוכל להשיג, בהתחשב במצבך, וטול על עצמך אחריות במידה שקולה.
  • פרק משימות גדולות למשימות משנה רבות, קבע סדרי עדיפויות ועשה רק מה שביכולתך לעשות.
  • בלה בחברת אנשים שאתה סומך עליהם.
  • בצע פעולות שמסבות הנאה, כגון: פעילות גופנית מתונה, צפייה בסרטים, השתתפות באירועים חברתיים.
  • הנח לבני משפחתך ולחבריך לעזור לך.
  • המנע מקבלת החלטות חשובות, כגון: החלפת מקום עבודה, נישואין, גירושין ועוד, עד שיחלוף הדיכאון.
  • זכור כי חשיבה חיובית דוחקת את רגליה של חשיבה שלילית.
לנשים ולגברים כאחד, פעילות אירובית (פעילות בה מגבירים את דופק הלב וקצב הנשימה) משפרת את מצב הרוח על-ידי העלאת רמות של חומרים כימיים שונים במוח. פעילות אירובית גם מגבירה את ההערכה העצמית, עוזרת בירידה במשקל ומסייעת בחיזוק השרירים. תרגולי יוגה הכוללים תנועות מתיחה קצביות ותרגילי נשימה מבוקרים מסייעים להשתחרר מתסמיני דיכאון באמצעות הפחתת המתח והכעסים.

זכור, אינך צריך לסבול בשקט מדיכאון ולשמור אותו לעצמך. אם תאזור אומץ להודות, תחילה לעצמך ואחר כך ליקירך, כי אתה סובל מדיכאון, תמיכתם האוהדת בשילוב טיפול נאות תסייע לך לשוב ליהנות מחייך ולהתמודד ביתר הצלחה עם האתגרים שיעמדו בפניך.
 
לפרק הבא: דיכאון בקרב קשישים