דיכאון דו קוטבי (מאניה-דפרסיה)

מהו דיכאון דו קוטבי?

הפרעה דו קוטבית, או דיכאון דו קוטבי (מאניה דפרסיה) היא הפרעת מצב רוח המאופיינת בפרצי דיכאון בהם מצב הרוח נמצא בשפל עמוק, בפרצי רוממות רוח בהם מצב הרוח נמצא בשיאו, וביניהם תקופות של מצב רוח רגיל. כשמצב הרוח נמצא בשיאו, ישנה התעלות נפשית ופעילות גופנית נמרצת. 
הפרעה דו קוטבית נחשבת להפרעת מצב רוח רצינית אך ניתן לסייע לה בעזרת טיפול מתאים.

איך בא לידי ביטוי הקוטב הדיכאוני של הפרעה דו קוטבית?
בעת פרצי הדיכאון של הפרעה דו קוטבית, התחושות הדיכאוניות הולכות ומחמירות, נמשכות זמן רב ומשבשות באופן ניכר את הפעילות היומיומית של הלוקה בה. תסמיני הדיכאון האופייניים להפרעה הם:

  • תחושות עצבות שאינן נמוגות.
  • איבוד עניין בדברים.
  • חוסר יכולת ליהנות מדברים.
  • קושי לקבל, אפילו, החלטות פשוטות.
  • שינויים בתיאבון.
  • עליה או ירידה במשקל הגוף.
  • קושי לישון או שינה מופרזת.
  • איבוד עניין ביחסי מין.
  • עצבנות וחוסר מנוחה.
  • עייפות וחוסר באנרגיה.
  • תחושות קשות של חוסר טעם ואשמה.
  • מחשבות שליליות.
  • קושי לחשוב או להתרכז.
  • קושי להימצא בחברת אנשים.
  • מחשבות אובדניות (טוב מותי מחיי) ומחשבות על נזק עצמי.
  • קושי לבצע מטלות שגרתיות בבית ובמקום העבודה.
אם אתם חוששים שאתם סובלים מהפערה דו קוטבית, תוכלו לאבחן את מצב הרוח שלכם באמצעות השאלונים שלנו.

איך בא לידי ביטוי קוטב רוממות הרוח (מאניה) בהפרעה דו קוטבית?
רוממות הרוח בעת הפרעה דו קוטבית או דיכאון דו קוטבי היא תקופה של שבוע או יותר בה מרגיש החולה טוב באופן חריג, חש שהוא נמצא בגבהים שלא ידע קודם, הוא מרוגש ביותר, מזגו חם ופעילותו שופעת מרץ עצום. תחושות התעלות אלה עלולות להיות כה חזקות עד שהחולה מאבד אחיזה במציאות, מתחיל להאמין בדברים מוזרים, מאבד את שיקול הדעת ופועל בדרכים מביכות, מזיקות ואפילו מסוכנות. מצב זה מלווה, לעיתים בתסמינים הבאים:

  • תחושת בטחון עצמי גבוהה מהרגיל.
  • הזדקקות לפחות שעות שינה מהרגיל.
  • דברנות רבה מן הרגיל.
  • מחשבות מתרוצצות.
  • הסחת דעת בקלות רבה מהרגיל.
  • פעילות נמרצת וחוסר מנוחה רבים מהרגיל.
  • בעיות עם הסובבים בבית ובעבודה עקב נמרצות היתר.
  • תסמינים דיכאוניים המשולבים עם רוממות הרוח.

מי לוקה בהפרעה דו קוטבית?
כל אחד עלול לחלות בהפרעה דו קוטבית. גברים מועדים יותר מנשים ללקות בבעיה, ואנשים ממעמד חברתי גבוה לוקים בה יותר מאנשים ממעמד חברתי נמוך. ההשערה המקובלת היא שאחוז אחד מן האוכלוסייה ילקה בהפרעה דו קוטבית (מאניה דפרסיה) במהלך חייו.

מה גורם להופעת הפרעה דו קוטבית?
הבדלים תורשתיים (גנטיים) בין אנשים שונים הופכים חלק מהם לפגיעים יותר להתפתחות הפרעה דו קוטבית. אירועי חיים מעיקים, מחלות גופניות וחוסר בתמיכה עלולים לעורר את התפרצות המחלה.

כמה זמן נמשכת הפרעה דו קוטבית?
לחלק מן הלוקים בתופעה של דיכאון דו קוטבי יהיו פרץ קצר אחד או שנים של המחלה, ולאחר מכן לא יחלו בה שוב. חלק קטן מהלוקים בהפרעה ימשיכו לחוות, מדי פעם, פרצי דיכאון או ימשיכו לחוות, מדי פעם, פרצי רוממות רוח, או שימשיכו להיטלטל, מדי פעם, מקיצוניות אחת של מצב הרוח לקיצוניות השנייה. ממוצע פרצי ההפרעה הדו קוטבית, בחולים אלו, הוא כתשע פעמים במהלך חייהם.

מהו הטיפול בהפרעה דו קוטבית?
מטרת הטיפול היא מניעת הופעתם של פרצי מצב רוח מתחלפים, ובעת הופעתם טיפול לשם השבת המצב לקדמותו. מתן הטיפול בהפרעה במהלך אשפוז בבית חולים הוא, לעיתים, הדרך הטובה יותר. הטיפול התרופתי עבור דיכאון דו קוטבי כולל שלושה סוגים של תרופות: תרופות מייצבות מצב רוח, כגון: ליתיום, הניתנות למניעה ולטיפול הן בקוטב הדיכאוני והן בקוטב רוממות הרוח, תרופות אנטי דיכאוניות שניתנות, לעיתים, בעת פרצי הדיכאון, ותרופות אנטי מאניה שניתנות, לעיתים, בעת פרצי רוממות הרוח.
תמיכה נפשית של בני משפחה, חברים, רופאים וקבוצות תמיכה (אנשים בעלי בעיה דומה בעבר או בהווה) מסייעת רבות ללוקים בהפרעה דו קוטבית. טיפולים מילוליים שונים אף הם תורמים להחלמה מן ההפרעה. חשוב להבחין, מהר ככל האפשר, בסימנים מוקדמים של ההפרעה, כגון: בעיות שינה, כדי להושיט עזרה מידית.

האם הפרעה דו קוטבית תעבור בתורשה לילדים?
הפרעה דו קוטבית עלולה לעבור בתורשה במשפחה, אך היא מתחוללת גם בקרב אנשים ללא עבר של בעיות נפשיות במשפחה. הסיכון שילד יפתח הפרעה דו קוטבית הוא אחד למאה. הסיכון לילדיהם של הלוקים בהפרעה לפתח אותה הוא שמונה למאה.

מה עלי לעשות אם מישהו הקרוב אלי לקה בהפרעה דו קוטבית?
פנה מיד לקבלת עזרה מקצועית במקרים הבאים:

  • אם הקרוב לך אינו מסוגל לדאוג לעצמו כיאות.
  • אם אתה מגלה שהוא מזניח את עצמו ואינו אוכל או שותה כפי שצריך.
  • אם הוא מדבר על התאבדות או על הסבת נזק עצמי.
  • אם הקרוב לך נמצא ברוממות רוח ואתה מבחין שהוא שמח יותר מהרגיל, חם מזג מהרגיל, דברן יותר מהרגיל, ישן פחות מהרגיל ובעיקר מתנהג באופן מסוכן שעלול לגרום לו לנזק.
חיים במחיצת קרוב שלקה בהפרעה דו קוטבית (מאניה דפרסיה), עלולים להיות מציקים ומתישים ולהותיר אותך נטול כוחות להושיט עזרה. עליך למצוא עזרה ותמיכה גם לעצמך, לוודא שאתה נח מספיק ושיש לך את הזמן לעצמך בכדי לאגור כוחות, כך שתוכל להמשיך לסייע לקרוב לך.

מה עלי לעשות אם אני חושש שלקיתי בהפרעה דו קוטבית?
גש אל רופא המשפחה. הרופא ישוחח עימך בכדי שיוכל להחליט האם פחדיך נכונים ואז יושיט לך את העזרה וידאג שתקבל את הטיפול היעיל שיאפשר לך להחלים.

לפרק הבא: תסמיני דיכאון